האם אתם קוראים את הסימון התזונתי של המוצרים שאתם קונים?
אשתי (שתחיה) רצתה, בתמימות, להכין פנקייק לילדים, כזה מתערובת מוכנה. כזה שעושים פעם בחצי שנה כשאין כוח לבשל או כשרוצים שהילדים יתלהבו ויתפנקו. לא כ"כ התלהבתי כי אני מכיר את המוצרים האלו ויודע שהם בדרך כלל מאוד בעיתיים. אמרתי לה ''בואי נסתכל מה יש שם בפנים''.
התשובה היתה סוכר ועוד סוכר ועוד סוכר !!!
עוד לא יודעים לקרוא סימון תזונתי? המאמר הזה בשבילכם:
שווה לכם לעצור הכול ולהקדיש שתי דקות ולהמשיך לקרוא את המאמר הזה. במיוחד אם יש לכם תינוקות או ילדים קטנים בבית או אם נושא הבריאות חשוב לכם.
הסימון התזונתי נמצא בדרך כלל בעטיפה של המוצר.
אז איך זה עובד?
הרשימה של הרכיבים מופיעה בסימון התזוניתי בסדר יורד. זאת אומרת שהמרכיב שמופיע ראשון ברשימה הוא המרכיב בעל הכמות הגדולה ביותר במוצר. למשל, אם קנים לחם מלא אך ברשיצה של הרכיביפ מופיע הקמח הלבן במקום הראשון - תדעו שהלחם שלכם לא מלא, אולי רק ממלא.
דוגמה נוספת, אם אתם קונים סילאן שהמרכיב הראשון שלו הוא סוכר - תדעו שמדובר על מוצר גרוע. זה יכול
לקרות המון כשאנחנו נתקלים בסופר בשני מוצרים - אחד יקר ואחד זול, שווה לעצור שניה ולקרוא את התווית. אני לא אומר שהמוצרים היקרים הינם בהכרח באיכותיים ביותר אך לעיתים זה המקרה. במיוחד כשמדובר על שינוי במרכיבים שעלול להוזיל את המוצר בצורה משמעותית כמו בדוגמה של הסילאן, סוכר זול יותר מתמרים. כאן לדוגמה, בתערובת לפנקייק קנויה, המרכיב הראשון הוא: סוכר, כן יש יותר סוכר מקמח.
מופתעים? רגע זה עוד לא נגמר. אחרי הסוכר מופיע ''קמח'' ואחריו מופיע שוב פעם הסוכר. לאחר מכן מופיע חבר חדש "דקסטרוז", למי שלא יודע דקסטרוז או דקסטרוזה הוא בעצם גלוקוז.
כלומר, סוכר פשוט בשם אחר. מלא שמות כימיים לאותו דבר = סוכר. המטרה לבלב את הקורא התמים. היצרנים יודעים שלא לכולם יש את הזמן או את המודעות לקרוא מה יש בתוך המוצר.
כלומר עוד לפני שמרחתם על הפנקייק שלכם מייפל או ריבה, העיגול החמוד והתמים הזה כבר גם ככה מפוצץ בסוכר.
למה עוד חשוב לשים לב?
- שימו לב גם לכפלים כמו ''דקסטרוז'' לסוכר.
- שימו לב לרכיבים שאתם לא מכירים. כשמתחילים זה יותר קשה כי יש המון רכיבים שלא ממש ידועים מפני הציבור.
- ישנם גם רכיבים מסוג ''E'' אלו הם תוספי המזון, כלומר חומרים שמוספים לתוך המזון שלנו.
ניתן לבדוק את הרכיבים החשודים בקלי קלות באינטרנט. למשל כאן באתר של המועצה הישראלית לצרכנות.
אחרי שממחפשים כמה פעמים זה נהיה הרבה יותר קל ופשוט.
שימו לב שהערכים התזונתיים שמופיעים בתווית הינם ל-100 גרם מוצר ולא לכלל הכמות.
- כמויות המלח: סודיום או נתרן הינו אלקטרוליט חיוני לגוף שלנו. ב2.5 גרם מלח - חצי כפית - יש כ1 גרם סודיום.
לפי הנחיות משרד הבריאות, מומלץ למבוגרים לצרוך לכל היותר 6 גר' מלח ליום, בערך כפית, שהם לא יותר מ-2.5. גר' (2500 מיליגרם) נתרן.
לצערינו קל מאוד היום לעבור את כמות המלח המומלצת ביום בגלל שהמלח נמצא הכמעט כל המזונות שלנו עוד לפני שהוספנו אותו לאוכל שלנו. לשים לב בעיקר במזון מוכן או קנוי, רטבים וכו' שבד''כ מלאים בנתרן. מוצר שמכיל מעל 500 מ''ג נתרן נחשב כבעל כמות גבוה של נתרן.
- אספרטיים: ממתיק מלאכותי שנמצא במשקאות ''דייט''. רעל גמור, להתרחק.
הנדסה גנטית.
הסעיף הזה בעצם היה אמור להיות בראש הרשימה אבל חששתי שחלק מכם יפרשו באמצע אחרי קריאת הפסקה הזאת, לכן שמרתי אותו לסוף.
האם המזון שאתם בחרתם לקנות הינו מהונדס גנטית או לא? כדי לוודא שזה לא המקרה עדיף לקנות מוצרים אורגניים. נכון זה לא פרקטי לכולם ולעיתים יכול ליקר את סל המזון שלכם.
לכן, יש להכיר לפחות את המזונות העיקריים שמהונדסים גנטית ואותם יש להוריד מהתזונה לגמרי או להקפיד שהם יהיו מתוצרת אורגנית:
תירס, סויה (כולל בתמ''ל),קנולה, חלב, סוכר וכותנה.
בחזרה לפנקיי הקנוי:
שלא תבינו אותי לא נכון, אני הכי בעד להתפנק ולפנק את הילדודס עם אוכל כיפי שהקטנטנים אוהבים אבל כאן זה כבר על גבול הסכנת נפשות.
"3 דקות הכנה" זה מה שרשום על המוצר.
תחשבו כמה זמן יקח לגוף של ילד בן 4 לפנות את הזבל הזה מהגוף שלו, אם בכלל. אחרי זה מתפלאים שהילדים לא מצליחים לשבת בשקט בבית ספר או להתרכז. ברור, שוחקים להם את הלבלב. מפוצצים אותם בסוכר.
בסוף עברנו לפנקייק ביתי, גם יותר טעים וגם יותר בריא.
הורים שימו לב לילדים שלכם,
בריאות לכולם.